מה אומרים לכם השמות הבאים: ויטמן, סנוקרסט, טנא נגה? לחלק מכם בוודאי כלום, אבל למי שאכל גלידה בשנות ה-80- 90 השמות האלה אומרים הרבה, כי אלה הם שמות הגלידות שהיו הכי פופולאריות בשנים ההן. והשאלה הגדולה שצריך לשאול היא- לאן הן נעלמו? ואיך כל זה קשור למיתוג עסקי?
סקירה קצרה על שוק הגלידות הישראלי מציגה את המגמות הבולטות ששינו לחלוטין את מקרר הגלידות.
בימים שמחיר של כדור גלידה לא עלה כמו מחיר של כדור פורח!
ראשית בשנות ה-70 מחירי הגלידה עוד היו בפיקוח מה שאומר שכדור היה עולה כמו כדור גלידה ולא כמו כדור פורח…החברות ששלטו בשוק היו טנא-נגה שתחילתה כחברת אדניר ובסופו של דבר כמו גם גלידת סנוקרסט נרכשה ע"י תנובה.
תנובה היום היא לא שחקן בשוק הזה כי היא מכרה את עסקי הגלידה שלה לחב' נסטלה ששיווקה בשנות ה-90 גלידות תחת השם נסטלה-מוטה. היחידה שנשארה במקרר הגלידות מאז ומתמיד היא חברת שטראוס שבשנות ה-90 קנו את ויטמן והיום שייכים לקונצרן יוניליבר וחברת פלדמן שמוכרת לנו ארטיקים וקרטיבים עד היום.
מבט חטוף על השינויים הדינמיים של שוק הגלידות, מעלה את השאלה הגדולה של "איפה היה לעזאזל המיתוג?"?
לנו בחברת לוגו לוגו, אין ספק בכלל שאם הגלידות הנ"ל שכשלו ונמכרו הלאה ואיבדו את הסטטוס שלהן, היו עוברות תהליך מיתוג עסקי, הן היו פה כאן ועכשיו.
מהפיכת השיווק – מיתוג עסקי בשנות ה-90!
עפ"י כתבה שהתפרסמה במעריב בשנות ה-90 ואם לקחת בחשבון את מה שעבר למשל על חברת תנובה, הרי שההיערכות המחודשת של החברה יחד עם כניסה של 36 מוצרים חדשים בשנת 1991 מצביעים על מגמה חזקה של העמדת המותג במרכז, חיזוק, שמירה על בידול, הצגה של מוצר עם ערכים ברורים ולא עוד "רק גלידה", "רק גבינה" אלא התחלה של התייחסות מפורטת לערך של כל מוצר והעמדת הערכים הללו במרכז פרסום ושיווק.
לפיכך, ניתן להבין איך לפני שנות ה-90 עבר שוק הגלידות בישראל טלטלות כל כך גדולות. חברות נמכרו לחברות. חברות נעלמו כלא היו. כי פשוט לא היו מותגים לא היה להם לוגו. הייתה גלידה זאת וזאת וגלידה זאת וזאת, לא היה מיתוג. לגלידות לא היו שמות כמו שיש היום לכל מוצר גלידה. לכל מה שהיה עשוי מקרח קראו "קרטיב" ולכל מוצרי הגלידה החלביים קראו :"ארטיק" וככה זה היה בערך 50 שנה.
פתאום הגלידות קיבלו שמות- והפכו למותג!
העובדה שלגלידה שלך אין שם, עוזרת לה להיעלם מן העולם. כאשר יש למוצר שם, צרכנים מתחברים למוצר ולשם, וקוראים לזה מיתוג, זה נבנה דרך מיתוג עסקי. עם השם בעצם מתחיל כל התהליך של מיתוג עסקי והעובדה שלגלידות לא היו בכלל שמות, עזרו להן במידה רבה להיעלם כי גם ככה הנוכחות שלהן כנראה לא הייתה חזקה. לא נוצר קשר בין הלקוח לגלידה, לא נוצרה העדפה או נאמנות ולא היה הבדל בין מוצר למוצר, כולן היו גלידה…
בשלהי שמות ה-80 ניתן היה פתאום לרכוש מוצר גלידה תחת שם כמו קרחוני מיני ומיקי מאוס של ויטמן או טרופיקל, רמזור, שלגוני פנטזיה או שלגון מסטיק. ניתן היה לזהות טעמים ולבדל מוצרים, אבל באופן מועט שעדיין לא מיתג מוצרים והמחירים היו בהתאם.
בשנות ה-2000 כבר הומצא המיני מגנום, ויחד עם פיתוחן של טכנולוגיות חדרו לשוק גלידות דלות קלוריות או לחלופין עתירות שומן. היה פילוח ברור של משפחות מוצרים ולכל גלידה מסתבר יש כבר שם וגם מחיר. גם ברחבי העולם יש גלידות מעולות, שמעתם על אנשים שמחפשים דיל טוב בשביל טיולים לפרובאנס? ספרו להם על הגלידה שם, היא מעולה.
לכל גלידה יש שם ומחיר!
ההתפתחות והשינויים שעברו על שוק הגלידות בישראל, משקפים במידה רבה את הרקע לכניסת מותגים לארץ, ולא רק בתחום הגלידות. בערך בסוף שנות ה-90 החלו החברות במיתוג של מוצרים, הייתה כניסה של מותגים חדשים לארץ וכל זה שינה לחלוטין את ההתייחסות למותגים וגם את המחיר שלהם ובכך את ההתייחסות של כל משרד פרסום שמתחיל תהליך מיתוג עסקי.
כדי שמוצר יהפוך למותג, הוא צריך להבשיל בעולם שמאפשר לו לבנות את עצמו ואת המוניטין שלו. אין ספק כי מזה 2 עשורים רואים בארץ יותר ויותר מותגים שהתבססו או מותגים שעשו עלייה ואין ספק כי המותגים ששורדים הם אלה שעברו תהליך מיתוג שיצר את הייחוד שלהם וטבע אותו בעולם המותגים הישראלי. כל הכול זה עניין של מיתוג עסקי.
אם גם אתם מסתקרנים לגבי תהליך של מיתוג עסקי, אתם מוזמנים להתייעץ איתנו על מיתוג, פרסום באינטרנט, תקציב ועוד.