האם יש דבר כזה עיצוב לוגו ישראלי? האם יש שפה גרפית שמתאימה לישראל ולא לשום מקום אחר על הגלובוס. כדי להבין את זה או לפחות לדון בזה, כדאי לחזור לכמה מהלוגואים הידועים של העבר בצרכנות הישראלית ולתהות על קנקן הישראליות שלהם.
מרגרינה גולדבנד!
מרגרינה גולדבנד הייתה המרגרינה הראשונה עוד בטרם המציאו את המחמאה, זו שאנחנו מעדיפים היום. עיצוב לוגו של אותה מרגרינה היה שמה בלבד, בלי שום סמל לידה. אחד הסלוגנים של המרגרינה, והיו כמה היה: אין מה לדבר המרגרינה טעימה ביותר, או סלוגן נוסף:זה שווה זהב גולדבנד עם חלב. במודעת פרסומת אחרת למרגרינה גולדבנד עומדת אישה, אוחזת בה ומכריזה: התאהבתי.
רק בארץ ישראל של שנות ה-60 אפשר להתאהב במרגרינה. ומדוע השימוש במילה התאהבתי. סביר להניח שבתקופה הרומנטית ההיא, שאהבה הייתה אהבה ובדרך כלל נשים היו מאוהבות (כמה שהפרסומת הזו שוביניסטית) התאים לאישה לא רק לבחור במרגרינה, אלא לבטא אליה רגשות אהבה שכן נשים ומטבח ומרגרינה אחת הם. תקופה אחרת, פרסום אחר.
זה טוב זה אוסם- מרק עוף לא פוליטקלי קורקט…
אין מישהו שלא הכיר אתה הסלוגן של חברת אוסם- זה טוב זה אוסם שהיא חברה פעילה גם היום. אבל אם נביט על הלוגו של פרסומות מרק העוף שלה, כדאי מאוד יהיה להסתיר את זה מצמחונים וטבעונים. כיום לא חושבים על עיצוב לוגו כמו שחשבו פעם, במודעה רואים מציצה ראש של תרנגולת שממנה כמובן עושים את מרק העוף. סביר להניח שאם ילדים בשנות ה-70 היו מחברים בין הציור האופטימי הזה לבין מה שהם אוכלים, הם לא היו נוגעים בצלחת…
מודעה אחרת למרק העוף, מציגה תרנגולת בשלמותה וגם פונה לציבור בשאלת הכי לא פוליטיקלי קורקט לטבעונים: "איזה הם החלקים הטעימים ביותר בעוף?", כלומר דמיינו מה יש לתרנגולת הזאת בתוך הגוף, ודעו לכם שאת החלקים הטובים ביותר אנחנו מכניסים למרק. רק תחשבו מה על התגובות כיום כאשר היו מציגים באמצעות פרסום בפייסבוק את המודעה של הפרסומת…
פשטות, תמימות ובלי התחכמות!
מניתוח של עיצוב לוגו בעבר, סלוגנים וכל מה שנילווה למסעות הפרסום אז אפשר להבין כי הראש היהודי לא היה כזה מתוחכם בתחילת עידן הפרסום, שנות ה-60-70 של המדינה. לדברים קרו בשמם, לוגו היה פשוט והרבה פעמים הוא פשוט היה שם המוצר, ולא ניסו למכור לאנשים אלא רק את מה שהם רואים. המוצרים עצמם היו בסיסיים מאוד וענו על צרכי תזונה בסיסיים. רוב המוצרים היו מוצרים שהיה צריך להכין מה משהו, ולא היה שום צורך להרשים. מה שראית זה מה שקנית, אין ספק שפעם תהליך מיתוג, היה אחרת לגמרי… ועוד פרסומת אחת לסיום:"לא טעית זהו ויטה…".
